Make your own free website on Tripod.com
ריאיון עם צביקה ניימן – מנכ"ל "לב שהם"

 

צביקה ניימן, תושב שכונת יעלים בשהם, בן 40, נשוי שרית ואב ל- ניב בן 15, נדב בן 11, ונעם בן 8.  למשפחה 2 כלבי שרפיי - אפצ'י וטשיו. צביקה בעל תואר ראשון בחשבונאות ומימון ותואר שני במנהל עסקים. עד לאחרונה שימש צביקה סמנכ"ל כספים בחברת כרמית. מזה שנה וחצי מכהן כמנכ"ל "לב שהם". צביקה פעיל ציבורית ומתנדב ותיק במרכז לסיוע לנפגעי\ות תקיפה מינית בתל אביב. בחרנו לערוך את הריאיון החודשי עם צביקה לאור פרישתה של "לב שהם" מן הקואליציה עם גיל ליבנה.

 

מה הביא אתך לשהם?

הקרבה לעיר מצד אחד והצביון הכפרי הירוק של הישוב מאידך.

מהיכן?

מתל אביב. נולדתי וגדלתי בחולון.

צבא?

הייתי מפקד בביה"ס לשלישות. סיימתי את שרותי כקצין הדרכה ותורה של החיל. במילואים אני מודיע נפגעים של קצין העיר רחובות.

מה החזון שלך לגבי שהם?

לחזון יש מספר מרכיבים: המרכיב ראשון עוסק בצביון הישוב. שהם הוקמה כישוב בעל צביון כפרי, ירוק, והשמירה עליו ככזה היא צריכה להיות חלק מן החזון. על פי התוכניות המקוריות של שהם, גובה הבניה בישוב מוגבל ל-3 קומות בלבד. חבל שכעת זה לא כך. מרכיב שני אומר שזה ישוב ששם את החינוך בראש סדר העדיפויות שלו. החינוך לא נגמר בבתי הספר היסודיים. הוא חייב להמשיך לחטיבת הביניים. (במאמר מוסגר אוכל לומר שההשלמה עם ההפסד הכואב של חטיבת הביניים נחשון עם המובלעת פשוטי לא ברור לי. יכולנו לאזור עוז, לקחת את 90% מתלמידי החטיבה שהם תושבי שהם, להמשיך את הלימודים שלהם בשהם במסגרת ביה"ס היסודי או כחלק מן התיכון ובכך לפתור את בעיית היעדר הרצף החינוכי.) החינוך צריך להימשך גם אחרי שעות הלימודים. כשאני רואה את בני הנוער ממשיכים לשבת מידי סוף שבוע (מול בית הקפה הסגור של רוביס) על הברזלים וזה 10 שנים לאחר הקמת הישוב, זה בטח לא חלק מהחזון שלנו.  מרכיב נוסף הוא להמשיך בפיתוח של הישוב. סלילת מגרש חניה במקום בו אמור היה  לקום היכל התרבות הישובי (בין מרכז התרבות ח.מ.ש לבין כותר הפיס) אינו חלק מן החזון שלנו. מרכיב נוסף הוא לאפשר עצמאות כלכלית וקיום בכבוד ללא גירעונות, באמצעות הקמת אזורי תעשייה מחוץ לישוב, שמחד יאפשרו הכנסות למועצה על מנת לשמור על הערכים שהוזכרו קודם, ומאידך יתנו מקומות תעסוקה לתושבים קרוב לבית. אני רואה חשיבות מרובה לעצמאות כלכלית, על מנת למנוע גירעונות העלולים להגביר את תלותה של שהם בגחמותיו של הממשל המרכזי, שאינם תואמים בהכרח לרצונותיהם של תושבי שהם.

  למה הצטרפת ל"לב שהם"?

בגלל האנשים.

כלומר?

הערכתי מאד את העשייה של שחר. את תוצאות עשייתו רואים עד היום בכל צעד ושעל. האמנתי שהדרך הנכונה ביותר להמשיך את השגשוג של שהם היא להישאר עם המנהיגות שיש לה קבלות של עשייה.

מה הייתה תגובתך כשגיל נבחר?

למען האמת, אני חושב שההפתעה שלי לא הייתה גדולה מן ההפתעה של גיל עצמו. אבל אז הבנתי בעצם שמה שהיה הלך הרוח בציבור היה הרצון להחליף. אני האמנתי אז ואני מאמין גם היום שטובת שהם ותושביו הם נר לרגליו של גיל ליבנה. אבל במבחן התוצאה, אם לשפוט אחרי שנה וחצי של פעילות, אנחנו הולכים לדעתי לקראת כישלון . חוסר היכולת של גיל ממש בא לידי ביטוי כמעט בכל נושא ונושא.

למה אתה מתכוון?

ניקח לדוגמא את ההחלטה של הצבת הקרוונים בביה"ס ניצנים. ניקח לדוגמא את ההחלטה האחרונה על הנסיעה לפסטיבל הגולש. ניקח לדוגמא את הפסד המובלעת ואזור התעשייה ובכלל זה את חטיבת הביניים. ניקח לדוגמא את סגירת בית הקפה רוביס בשבתות. ניקח לדוגמא את המינויים של מקורבים לתפקידים במועצה וביחידות הסמך שלה. ניקח לדוגמא את סגנון ההשתלחות הבוטה בחברי מועצה ובתושבים המותחים עליו ביקורת. כל הדוגמאות הללו  מעידים על הרבה יותר מסתם חוסר ניסיון. הם מעידים בעיני על חוסר התאמה לתפקיד. אולי הוא לא ידע לקראת מה הוא הולך? ישוב כמו שהם, לא יכול להרשות לעצמו להיות שפן ניסיונות. אני חייב לציין שהייתה לי בעבר גם לא מעט ביקורת על ההתנהלות של שחר בן עמי. אבל הציפייה שלי מגיל היא ללמוד מן הטעויות ומן הניסיון של קודמיו. חלפו להם כ- 500 ימי חסד. זה מעל ומעבר כדי להתגבר על חוסר ניסיון. 

מה בעצם רע בהצבת הקרוונים לתלמידי הישיבה?

אני חושב שכל ילד בשהם ללא הבדל מין ודת צריך לקבל הזדמנות שווה בחינוך. עצם הכנסת ילדים בשהם של שנת 2005 לקרוואנים, יוצרת בהכרח  2 מחנות. מחנה של ילדים שיקבלו חינוך סוג א' בתנאים סוג א', שלא לומר עם עתיד סוג א' ומחנה של ילדים סוג ב'. אין בשהם שכונות עוני או מעברות כמו בישובים ותיקים אחרים. הקיצוניות שליבנה יוצר בשהם - בתים פרטיים ומבני חינוך – לעילא ולעילא מצד אחד, וקרוונים בתוך בי"ס חדיש, זה בעיניי עיוות שזועק לשמיים. גיל שם לו לנוהג ללוות את ילדיו למוסדות החינוך שלהם, האם הוא היה מוכן לשלוח את ילדיו ללמוד בקרוואנים? אני בטוח שמה שהוא עושה אינו מרוע לב, אלא מחוסר יכולת ניהולית לבצע דברים ולראות אותם עד הסוף על כל המשמעויות שלהם. אם הילדים שלי היו נאלצים ללמוד בקרוואנים, הייתי שוקל לעזוב את הישוב.

 אתם תוקפים אותו על נסיעות לחו"ל. גם שחר נסע.

 אני לא מחפש את טוהר המידות בחצרות אחרים. אם צריך לנסוע על מנת לקדם את הישוב, שיסע אפילו פעמיים בחודש. אולם בראשון לספטמבר, יום פתיחת שנת הלימודים, האחריות של ראש המועצה היא להיות בשהם ולא בפסטיבל גולש בהונגריה.

מדוע הצטרפה "לב שהם" לקואליציה בראשות גיל ליבנה – היריב המר שלכם בתקופת הבחירות?

גיל ליבנה הוא לא יריב. הוא תושב שהם. אין לי ספק שאכפת לו משהם. אני לא מתיימר לחשוב שיש מישהו בישוב ששהם יקרה לליבו יותר מאשר לגיל ליבנה. לחבירה לקואליציה עם ליבנה עם בחירותו הייתה אמירה ציבורית חזקה בדבר הכוונות של סיעת לב שהם לתרום לקידומו ופיתוחו של הישוב לגופו של עניין ללא משקעים מן העבר. רצינו באמת ובתמים בהצלחתו של ליבנה מכיוון שהצלחתו הייתה ההצלחה של כולנו.

מודע החליטה "לב שהם" פתאום לפרוש מן הקואליציה עם ליבנה?

שנה וחצי זה לא פתאום.

 אם כך מה קרה?

אני חושב שנתנו לגיל מספיק זמן ונוצר מצבור של מעשים או יותר נכון חוסר במעשים, שלא יכולנו לשמש להם יותר עלה תאנה. הגענו להבנה שתרומתנו לישוב ולתושביו על ספסלי האופוזיציה יהיה נכון יותר ואפקטיבי יותר. בדרך זו נוכל לבקר באופן ציבורי מחדלים מחד, ולתמוך בהחלטות ובמעשים שהם לטובת כלל הציבור ובראייה לטווח ארוך מאידך.

האם אין בצעדכם משום קרש קפיצה לראשות המועצה בעוד 3.5 שנים?

אני לא מבין גדול בפוליטיקה. אם מישהו מתכוון להשתמש בפרישה מהקואליציה כמקפצה לראשות המועצה, לדעתי צריך לעשות זאת שנה לפני הבחירות ולא כעת. זה לא המקרה שלנו. פרישה 3.5 שנים לפני הבחירות זה מעשה אחראי עם אמירה ציבורית.

האם בכוונתך לרוץ לראשות המועצה?

ממש לא. אין לי כוונה כזו.

סה"כ לא רע בשהם. האם לא עדיף להיות שותפים לעשייה?

טוב זה לא מספיק. כתושב שהם יש לי מלא הזכויות לשאוף תמיד לעוד יותר טוב. בנוסף, אני מאמין גדול מאד בדמוקרטיה. לדעתי בלי אופוזיציה, בלי ביקורת, ובלי אמירת דעות אחרות, אין דמוקרטיה. אני מאמין שבדיוק באותה נחישות בה נכנסנו לקואליציה - מתוך כוונה לאפשר את המשך פיתוחה של שהם, את המשך הדאגה לרווחת תושביה, את המשך ביסוסה כישוב בעל צביון מיוחד,  הדואג לחינוך ילדיו, כך צריכה "לב שהם" לשמש כאופוזיציה עניינית לראש המועצה ולהמשיך לפעול למען התושבים בועדות המועצה. אני מאמין שהזנב לא יכול לקשקש בכלב. ראש מועצה צריך לפעול. ראש מועצה צריך להוביל. ולהיפך: ראש מועצה חסר חוטי שדרה הוא ראש למועצת לולבים.  אני כמנכ"ל "לב שהם" אעשה כל שביכולתי על מנת לדובב את החברים בתנועה להמשיך באותה רוח התנדבותית, עם אותה אחריות קהילתית. אם יוביל ראש המועצה מהלכים לטובת כלל הישוב, אני בטוח שהוא יקבל את התמיכה של "לב שהם" בלי קשר לקואליציה או אופוזיציה.

אז בשביל זה עוזבים קואליציה?

אני חושב שבמובנים רבים, גם לשמור על הקיים זה תפקיד לא קל. ימים יגידו אם אנחנו עדיין נמצאים בתקופת האינרציה, בה דברים עדיין נשמרים בגלל התשתית הרחבה והחזקה של קודמיו, אם הוא הפעיל איזו אנרגיה או שיקול דעת לשמר פעילויות חברה ותרבות ומעורבות מאד גדולה של התושבים. בדברים רבים אני כבר רואה נסיגה.

למשל?

החל מהדברים הקטנים של ישוב פחות נקי, דרך פחות שעות תגבור לילדים בחינוך, פחות שעות תל"ן, פחות שטחים ירוקים, תוכניות הרחבת גן החבל נדחות שוב ושוב ובמקומן מדברים על מרכזים מסחריים,  אי יכולת לשמור על הסטטוס קוו בין חילוניים ודתיים, כמו לדוגמה בסגירת בית הקפה רוביס במרכז התרבות – המקום היחיד בשהם שהיה פתוח ביום שישי. אני לא יודע מה המרחק בין סגירת רוביס לבין סגירת הבריכה, לבין אי הפעלת אירועי תרבות בשבת בבקר כמו שבת תרבות. כבר היו דברים מעולם. 

 

 

 

אתם מרבים לתקוף את גיל ליבנה. אתה יכול לציין בו משהו חיובי?

ליבנה הוא אדם מאד נחמד, מאד לבבי. אני בטוח שאכפת לו משהם לפחות כמוני אם לא יותר. האיש מלא בכוונות טובות. אני בטוח שהוא לא עושה רע בזדון או מרוע לב. מה שאני מלין עליו זה חוסר התאמה וחוסר יכולת. עוד לא ראיתי מבקר קולנוע שיודע לעשות סרטים. גיל ליבנה כחבר מועצה היה מבקר מצוין. ברגע שנותנים למבקר הקולנוע לעשות סרט, זה נדון לכישלון.

אתם לא לבד. גם "שהם שלנו" וגם "שהם בתנופה" רוצים בטובתה של שהם לפחות כמוכם. לשם מה צריך בכלל את "לב שהם"?

תראה, יש בשהם 18000 תושבים. כולם רוצים בטובתה של שהם. האם זה אומר שכולם יודעים איך עושים את זה? אני מאמין שמתוך "לב שהם", צומח\ת ראש המועצה הבא. זה שלא רק רוצה, זה שלא רק מייחל, אלא גם כזה שיודע לעשות או להגשים. בדיוק לצורך העניין הזה פיתחנו בתנועה את תוכנית ההכשרה המוניציפלית הכוללת היבטים משפטיים, חברתיים וכלכליים בעשייה בתחום זה.

מהי עמדתך לגבי מוסדות חינוך לציבור הדתי?

אני חושב שכל משפחה שבאה לגור בשהם צריכה להיות בטוחה שילדיה יקבלו את החינוך הכי איכותי והמתאים לערכים המשפחתיים שלה. חינוך סקטוריאלי שאין לו מסה מינימלית יהיה חינוך כושל. אין טעם להקים בי"ס לאומניות הבמה בשהם אם לא יהיו מספיק תלמידים שיפקדו אותו, דבר שיגרור בי"ס ברמה נמוכה. על אותו משקל, ישיבה או אולפנה שלא יהיה ברמה גבוהה ושיצור קבוצת ילדים סוג ב', הוא תעודת עניות לחזון של שהם כישוב הדואג לחינוך ילדיו. מעבר לזה, פתרונות שאינם לטווח הארוך, ללא תכנון, ללא ביסוס וללא תקציב, זה משהו שאין לנו כישוב קטן את הפרוילגיה לשגות בו. בי"ס בו לומדים תלמידים דתיים, אסור לו שייפול בסטנדרטיים הערכיים, הפדגוגיים, בתנאים הפיזיים וברמה הכללית, מכל בי"ס אחר בשהם.

מדוע החלטת להיבחר למנכ"ל "לב שהם" ?

אני חושב שההתנהלות של התנועה בזמן הבחירות הביאה אותי למסקנה שצריך לנהל את הדברים טוב יותר.

לדוגמה?

איך מלכדים את האנשים, מהם סדרי העדיפויות של התנועה, כיצד מניעים את האנשים. את כל אלו משתדל לעשות על מנת לקדם את התנועה.

הדבק שאיחד למעשה את חברי התנועה היה הרצון בבחירתו של "שחר בן עמי" כעת עם פרישתו של שחר מן הפוליטיקה המקומית, מה בעצם מחבר בין חברי התנועה?

תראה, זו הייתה בעצם השאלה שגם אני שאלתי בתום הבחירות. האם התנועה תמשיך כתנועה חיה ותוססת גם לאחר פרישתו של שחר מן הפוליטיקה המקומית? המציאות כנראה היא חזקה מכל הסבר שאני אתן. לראייה, 12 חברי הנהלה שמתכנסים לפחות אחת לחודש, עשרות חברים שמשמשים בתפקידים שונים מטעם התנועה בועדות המועצה, מסיבות ואירועים חברתיים אליהם מגיעים עשרות חברים וקשר הדוק בין החברים השונים. כל אלה מעידים שהפרישה של שחר היא לא התמוססותו של הדבק. אני גם מאמין שהעבודה המצוינת של נציגינו במועצה דפנה רבינוביץ  ודודי בראל מעידה שיש דור המשך.

יש לך תחביבים?

אני עושה סקי מים מגיל 11 ולאחרונה עושה kite surfing .

מה הן שאיפותיך לעתיד?

בתחום המקצועי לבסס את הקריירה הניהולית שלי, תוך שילוב של תרומה לקהילה.

ובתחום האישי?

בריאות ואושר.