לאחרונה שוב עלה לכותרות נושא הקמת ישיבה בשהם, בעקבות
החלטתו של גיל ליבנה להקים מעין ישיבה תיכונית, כנראה בחצר ביה"ס ניצנים.
הנושא כבר עלה לדיון בעבר מספר פעמים בישיבות המועצה. הוקמה ועדה בנדון, ומשום מה
בחר ראש המועצה להתעלם ממנה ומרצון התושבים. בישיבת המועצה האחרונה ביצע ליבנה מחטף
בניגוד לסיכום עם שותפיו להנהלת הקואליציה, והעביר החלטה שתפגע בילדי שהם, באופיו
של הישוב, ותעלה למשלמי המיסים בשהם ממון רב. במאמר הבא אנסה לפרוס בפניכם את כל
ההיבטים של הנושא.
כאשר באים לדון בנושא החינוך בשהם
בכלל ובחינוך הדתי בפרט, יש להביא בחשבון מספר הנחות יסוד:
א. קיימת
זכות יסוד לכל ילד בשהם, לקבל חינוך במקום מגוריו – שהם, החל משכבת הגן ועד כיתה
י"ב, בהקבלה מלאה ל"סל החינוך" והמשאבים שמערכת החינוך
הממלכתית מעניקה לכל ילד בישראל.
ב. תהיה
הצדקה להקים מערכת חינוך על-יסודית דתית בשהם, אם ורק אם היא תשרת
את תושבי שהם (לרבות ילדי המושבים מחבל מודיעין הלומדים כיום בביה"ס
אבני-החושן בשהם), דהיינו תהא זו מערכת חינוך המשכית לתלמידי
ביה"ס היסודי דתי של שהם ("אבני החושן") ובלבד!
ג. המערכת
תוקם אם ורק אם יהיו לה סיכויי הצלחה סבירים בהיבט הפדגוגי והמנהלי כאחד,
באופן שלא תהא זו מערכת קטנה מדי בגודלה וכתוצאה מכך בינונית ומטה ברמתה, אשר תניא
הורים מלשלוח את ילדיהם מללמוד בה וכתוצאה מכך תגרום לחלק ניכר מילדינו הדתיים להמשיך
ללמוד מחוץ לשהם.
ד. עקב
רצונם של רבים במגזר הדתי כי ילדיהם ימשיכו ילמדו בישיבות שונות מחוץ לשהם גם אם
תקום ישיבה בשהם, יש לקיים סקר מקצועי ולקבוע קריטריוני סף באשר לגודלו האבסולוטי
והיחסי (גם יחד) של הציבור הדתי אשר מעוניין בהקמה ושל זה שאינו מעונין בכך.
ה. יש
להביא בחשבון כי הקמת ישיבה בשהם תבטל את המימון עבור ההסעות לתלמידים דתיים שירצו
להמשיך ללמוד במוסדות חינוך דתי מחוץ לשהם.
ו. לא
יפתח בי"ס ולא תהיה הרשמה אליו, אלא לאחר שבית הספר יהיה מוכר ורשמי ע"י
משרד החינוך, בעל סמל מוסד, בבעלות המועצה המקומית שהם. אזור המיפוי של ביה"ס
יכלול רק את תלמידי הרשות מקומית שהם וכן את המושבים שמזינים כיום את בי"ס
אבני החושן.
ז. הקצאת
משאבים להקמה ולתפעול מתקציב המועצה תהייה שוויונית לכלל התלמידים בשהם.
בקהילה
הדתית בשהם אין תמימות דעים לגבי הקמת ישיבה בשהם. ליבנה טעה טעות מרה בנוקטו עמדה
בנושא השרוי במחלוקת בקרב ציבור זה.
להקמתה של
ישיבה בתוך שהם מספר יתרונות: זה יאפשר ביטול הסעות לתלמידם הלומדים במוסדות דתיים
אקסטרנים באזור. ההסעות מהוות טרדה לתלמידים והוצאה כספית להורים ולמועצה. ישיבה
בתוך שהם אולי תקל כספית על הורים ותאפשר יותר שליטה ומעורבות של ציבור ההורים
במתחולל בה מבחינה חברתית ופדגוגית
וייתכן שגם המועצה תהיה מעורבת יותר.
ברם,
הורים רבים בקרב הציבור הדתי חוששים שחטיבת ביניים דתית וישיבה יביאו דווקא לפגיעה
בילדיהם. יש להם מספר נימוקים: ישיבה כזו עלולה להיות לא איכותית מספיק ולא לתאום
את צורכיהם של ההורים שנחלקים לזרמים ותפישות חינוכיות ודתיות שונות. היא עלולה
להפוך את ילדיהם לשפן ניסיונות למוסד חדש וחמור מכך לגזול את חופש הבחירה, המימון
וההסעות לישיבות מחוץ לשהם.
בעיה
נוספת המטרידה רבים היא העובדה שמוסדות דתיים על יסודיים לא יהיו מוצדקים בשהם
מבחינת מספר התלמידים. תלמידים דתיים רבים לומדים בישיבות איכותיות רחוקות עם
פנימייה ובשום מקרה לא ילמדו בישיבה בשהם. כתוצאה מכך מספר התלמידים בישיבה יהיה
קטן ויחייב סבסוד עמוק מכספי המועצה וההורים והבאת תלמידים נוספים מהישובים החרדים
אלעד וקריית ספר גם אם רוב ההורים הדתיים אינם חפצים בכך. בסמכות משרד החינוך
לכפות זאת בשל החיסכון בהוצאות והצורך לעשות שימוש במשאבים לאומיים שמשרד החינוך
יקצה.
הציבור
החילוני אינו מתנגד לחינוך דתי בשהם, יסודי ועל יסודי כאחד. בי"ס אבני החושן,
ותנועת בני עקיבא הם חלק אינטרגלי מן הישוב. אולם לציבור החילוני מחלוקת קשה עם
ראש המעוצה לגבי סדרי העדיפויות המנחים אותו. כזכור, אין בשהם עדיין חטיבת ביניים
חילונית ומה שמעסיק את ליבנה זה הקמת 2 חטיבות דתיות (אולפנה לבנות וישיבה לבנים).
האין כאן פגם מהותי בסדרי עדיפויות? סדרי עדיפות סבירים מחייבים כי קודם כל יש
להקים חטיבת ביניים ממלכתית שתשרת כ- 85% מילדי שהם. זאת ועוד, גם אם נניח לרגע
לעניין סדרי העדיפויות, הרי בהעדר תכנית ובהעדר הסכמות בקרב הציבור הדתי עצמו, אין
כל סיבה לכפות עליהם מוסד חינוכי העלול להיכשל ולהשית עליהם את הסיבה לכישלון.
הקמת
ישיבה שתשרת רק חלק מהציבור הדתי בשהם, תחייב להביא תלמידים מאלעד וקריית ספר
ולהטיל עול כספי על המועצה וההורים. תהייה בכך פגיעה חמורה באופיו של היישוב,
בזבוז משווע של כספי ציבור ומשיכת ציבור דתי קיצוני לשהם אשר יהרוס את מרקם החיים
היפה וההרמוני שנוצר בשהם בין דתיים לחילוניים.
לפני תשעה חודשים סער היישוב בעקבות הכוונה של ראש
המועצה להקים בשהם ישיבה לבנים ואולפנה לבנות. תנועת "לב שהם" התנגדה
לתוכנית אשר כלל לא הובאה לדיון ציבורי ודרשה להקים ועדת היגוי אשר תשקוד על בחינת
כל ההיבטים בשיתוף ההורים והציבור. נושא זה ראוי היה לדיון ציבורי מעמיק לפחות כמו
נושא התלבושת האחידה. כתוצאה
מעמדתנו הנחרצת נמנע ראש המועצה מלהגיש הנושא להחלטת מועצה והקים ועדת היגוי
ובחינה לנושא.
עברו חלפו להם תשעה חודשים כמניין תשעת ירחי הלידה,
במהלכם אמורה הייתה הסוגיה להיבחן ע"י הועדה. לדאבוננו התוצרים שהגישה הועדה
היו ממש אפס מוחלט. עד עצם היום הזה לא הוגש לחברי המועצה שום דו"ח מסכם, לא המלצות
ולא תכנית מסודרת כמתחייב בנושא כה רגיש. יתרה מכך, חילוקי הדעות אשר ליוו את
פעילות הועדה והיעדר הסכמה בקרב ההורים וגורמי חינוך במגזר הדתי, רק הוכיחו כי
צדקנו בתביעתנו וכי הדרך עד ליישום הכוונה הטובה הזו היא רחוקה עד בלתי אפשרית.
בחלוף תשעה חודשים, גמר אומר ראש המועצה משיקולים שאינם
ברורים לנו ובהתעלם מהתרעותינו להביא את נושא הקמת הישיבה והאולפנה להחלטה בישיבת
המועצה, בגרסה עמומה אשר מחד אינה עוסקת מפורשות בהקמת ישיבה, אולם מאידך מקימה
אותה בשיטת הסלאמי, על ידי הקמת כיתות ז',ח, בקרוונים שיוצבו בחצר ביה"ס
ניצנים. החלטה כל כך קרדינלית ולא ברור כמה תלמידים ילמדו, כמה יהיו משהם וכמה
מאלעד וקרית ספר, לא ברור מהיכן יבוא הכסף, ועוד. מכיוון שהנושא לא זכה לדיון
ציבורי וטרם זכינו אף לראות דו"ח מסכם של הוועדה, דרשנו שלא להביא הנושא
להחלטה בטרם תסיים ועדת ההיגוי את עבודתה ותגיש תכנית מסודרת ומוסכמת. ראש המועצה
התעלם מדרישתנו והביא את הנושא להחלטה בישיבת המועצה האחרונה. נציג תנועת "לב
שהם" לא נתנו יד למחטף והצביעו נגד.
גם תושבי שהם לא זכו לראות שום תוכנית וראציונל להקמת
הישיבה והאולפנה, ולא בכדי. להערכתנו הנושא איננו ישים כלל ועיקר והנזק העלול
להגרם עולה עשרות מונים על התועלת שאף היא מוטלת בספק. גם אם אכן תוקם בסופו של
דבר מערכת חינוך על יסודית דתית, ימשיכו ללמוד חלק נכבד מן הנערים הדתיים בישיבות
אחרות. כתוצאה מכך תהיה זו מערכת קטנה עם אורחים מבחוץ, הנתונה למערכת אילוצים
בלתי אפשרית וחסרת סיכויי הצלחה מראש. המפסידים הגדולים יהיו התלמידים וההורים
שייאלצו לממן מכיסם סכומי עתק.
בהיבט הפדגוגי נקבל מערכת שטחית ותיפגע זכות הבחירה של
תלמידים ללמוד בישיבות מחוץ לשהם. בהיבט הדמוגרפי נשמש אכסניה לתלמידי חוץ חרדיים
ובהיבט הכספי נטיל עול כבד על הורי התלמידים. לאחרונה אף נודע כי לגבי אוכלוסיית
הבנים שיסיימו כיתה ח', תיעשה סלקציה לגבי קבלתם לישיבה של הרב פירון בפ"ת,
או בישיבת כפר-אברהם בפ"ת.
בכל ההיסטוריה של שהם, מאז הקמתה בשנת 1993, לא היה מצב
בו למדו ילדים בקראוונים. השכילו ראשי המועצה הקודמים – דב שיש ושחר בן עמי, לעשות
הכל על מנת שילדי שהם ילמדו תמיד במוסדות ראויים עם כל התנאים הנלווים. גם בשנים
של קיצוצים קשים בכל התקציבים
ובשנים של גידול עצום במספר התלמידים בישוב, לא למד ולו ילד אחד בקראוון.
אם ליבנה לא מסוגל להקים בית ספר כהלכה באישור ובמימון משרד החינוך, שלא יקים.
הרעיון שילדי שהם הדתיים ילמדו בקראוונים תוך כדי כיעור הישוב ויצירת צלקת
אורבנית, מעיד כאלף עדים על כישלונו.
גיל ליבנה הנכבד. קל להרוס, קשה לתקן. אנא, רד מהעץ.
אולי אתה שבוי בהבטחת בחירות לחלק מן הציבור הדתי, אך מה עם החלק האחר? מה עם כלל
התושבים? מה עם צביונו של הישוב? תלמידים מאלעד? קראוונים? בשביל זה באנו
לשהם? אנא, רד מהעץ!